יומן מסע משפחתי- פרק שישי: ילוסטון, אין עוד מקום כזה

לקריאת הפוסט הקודם

 

יום ב 08.08.16

הגענו שפוכים לגמרי בלילה האחרון להלנה, מונטנה, כך שבקושי התעוררנו בבוקר, יוני החרוץ עשה כביסה, העביר הבגדים למייבש והספיק לאכול ארוחת בוקר עוד לפני שהתעוררנו השאר. אישה חביבה שעובדת במלון אפילו גילתה לו איזה מייבש עובד גם בלי שמכניסים בו מטבעות. המלון כיפי והארוחת בוקר מפנקת. איכשהו זה הבוקר הראשון בו נתקלנו במכשיר הוופל הלבגי (אני יודעת שזה מאוד נפוץ באמריקה) והילדים ממש התלהבו. מתארגנים לצאת ו- יש בעייה. המייבש החינמי לא כל כך מייבש וכבר כשעתיים שהכביסה לא מתייבשת, עוד מעט צריך לפנות את החדר…. בעזרתו של מייבש השיער בחדר ייבשנו את הפריטים הבודדים שעוד היו לחים וברגע האחרון עשינו צ'ק אאוט. יצאנו לטייל עם הרכב במרכז הלנה, שהיא בירת מדינת מונטנה. עיר די קטנה וחמודה, לא כל כך "בירתית". ראינו את בניין הקפיטול והמרכז, אכלנו ויצאנו לדרך לכיוון Gardiner הנמצאת מצפון לפארק ילוסטון. הנסיעה נעימה ובדרך עברנו בעיר Bozeman שמרכזה מרשים יותר מזה של הלנה. עשינו קניות והצטיידות לקראת הכניסה לפארק בוולמארט, כמובן, והמשכנו בנסיעה עד לגרדינר, למלון Super 8, אליו הגענו בערב היישר למקלחות ושינה. מחר נכנסים לילוסטון, אבי הפארקים באמריקה ובעולם והמקום שלא דומה לשום מקום אחר.

יום ג 09.08.16

את הכניסה לפארק ילוסטון אנחנו עושים מצפון. הפארק נמצא ברובו במדינת וויומינג ובקצתו במדינות מונטנה בצפון ואיידהו במערב. בקרבת הכניסה הצפונית נמצא אזור Mammoth Hot Springs. אנחנו מתחילים את הביקור במרכז המבקרים ומתייעצים שם לגבי מסלולי טיול וחלוקת הימים בפארק ואז עוברים לביקור במעיינות החמים עצמם. כמעט כל עיצוב הנוף ומוקדי העניין בילוסטון הם תולדה של תופעות מגמתיות שהתרחשו קרוב מאוד לפני הקרקע (קרוב במונחים גיאולוגיים) וכך גם לגבי המעיינות החמים בממות'. עבור יוני, חובב הגיאולוגיה, כבר מהשנייה הראשונה, הפך הפארק להיות לחביב ביותר עליו, אני בשלב זה פחות התרשמתי. התחלנו את הסיבוב בטרסות מהחלק של מעיינות יבשים. המעיינות מתפרצים בזמנים שונים וכך כל ביקור שם יכול להראות אחרת. בהמשך ראינו מעיינות זורמים, אשר התגבשות המינרלים היוצאים בהם גורמת לתצורות סלעיות מעניינות עצים חסרי מזל שנקלעו לאזור הנביעה או זרימה וסיימו חייהם ואפילו בריכות מבעבעות שרק מהוות את ה"סיפתח" למה שיגיע בימים הקרובים. נראה לי שאם כן מגיעים לאזור ממות' (שהוא צפוני בפארק ולכן כאלו שאינם מגיעים מצפון או שאין להם הרבה זמן להקדיש לפארק פעמים רבות מוותרים עליו), עדיף להתחיל מכאן, שכן לטעמי הוא מרשים פחות משאר התופעות המגמתיות בילוסטון. באותה נשימה אגיד שהמקום עדיין מעניין, בעיקר בניגודיות הצבעים לנוף שנראה ברקע ועוד יתרון גדול- כאן לא מסריח לעומת ההמשך….

מבחינה גיאולוגית מעניין כאן מאוד גם ה- liberty cap, הדומה בצורתו לפטרייה בעלת השם הזהה. זהו סלע גבוה שהתגבש כתוצאה ממעיין חם שהתפרץ תמיד באותה הנקודה.

נפרדנו מאזור ממות' והמשכנו את הנסיעה לכיוון האזור הצפון מזרחי של הפארק. על הכביש המוביל מממות' לכיוון Roosvelt Tower ועמק ה- Lamar. הריינג'ר במרכז המבקרים המליץ לנו על מסלול קרוב יחסית וקצר המתאים להליכה עם ילדים אל Wraith Falls, המסלול קצר ואכן מגיע למפל שאינו בשיא זרימתו באוגוסט, אך אני חייבת לומר בכנות שיחסית לילוסטון הוא ממש לא אטרקציה עיקרית ומומלץ רק למי שיש זמן של מספר ימים לביקור. עוד לפני המפל אכלנו צהריים בשולחן פיקניק לגדות Lava Creek ובילינו לא מעט זמן בבילוי האהוב על הילדים- הליכה על בול עץ מעל נחל. מכאן כבר הילדים נרדמו באוטו.

החלטנו להמשיך לנסיעה לעמק ה- Lamar, אחד המקמות המומלצים ביותר לצפייה בחיות בר בילוסטון. בדרך לשם עוברים ליד ה- Petrified tree, ומלא מכוניות עצרו שם. מה זה בכלל Petrified? אין לנו מושג, אבל החלטנו לעצור. יוני נשאר באוטו עם הבנים הישנים ואני הקרבתי והלכתי לבדוק מה כל כך מיוחד בעץ הזה…. אל העץ מוביל כביש, אך הוא חסום ועושים את ההליכה של כרבע שעה ברגל. הגעתי ואז ראיתי את זה:

אוקי… מסתבר ש- Petrified זה להתאבן, יעני להפוך לאבן. העץ האומלל נקלע להתפרצות וולקנית לפני כ- 50 מיליון שנה וכך השתמר. בעבר היו כאן עצים נוספים כאלה שכנראה נגנבו על ידי מבקרים בשנותיו הראשונות של הפארק. אתה נסיעה המשכנו לעמק הלאמאר ובו ראינו בעיקר המון ביז'ונים, אולי החיה המזוהה ביותר עם ילוסטון. זהו המקום גם לפגוש את הטורפים המתגוררים בפארק- בעיקר זאבים שפרויקט השבתם לטבע בילוסטון הצליח מאוד וגם דובים. חובבי החיות אורבים להם עם משקפות במפרצי הכבישים, אך אנחנו לא עשינו זאת (האמת- אין לנו משקפות ולא טרחנו לשכור או לקנות) והסתפקנו בחיות הצמחוניות ובנוף היפה כל כך של העמק.

אנחנו ישנים הלילה בחניון הקניון ולכן נוסעים דרומה, שוב  דרך צומת  Roosvelt Tower ועוברים דרך ה- Tower Fall. מאוד מאוד יפה. נהננו כאן גם מגלידה שבכל המקומות בפארקים אינה יקרה.

 

חניון הלילה Canyon הוא גדול ומאוד מסודר, כנראה המוצלח ביותר בטיול שלנו. התחזוקה בו גבוהה מקבלים מקלחות בחינם ללנים בחניון עצמו (2 לכל לילה עבור חלקה, המקלחות נמצאות בכניסה למתחם חניון הלילה) והכי כיף- יש כיור לשטוף כלים, כזה שבאמת מיועד לכך, ואנחנו ישנים ממש מולו. מדהים מה לומדים להעריך בחיים. הכל תלוי בסיטואציה. החניון לילה הזה הוא הגבוה ביותר בפארק והלילות כאן, גם בקיץ קרים. הטמפרטורות נושקות לאפס (בצלזיוס, כמובן). הלילות הכי קרים בטיול שלנו. ועדיין- איזה לילה כייפי.

יום ד 10.08.16

התעוררנו לבוקר קר. קשה להוציא את האף מהשק שינה…. כולם, כמובן, קמו חמימים חוץ ממני… חייבים לישון כאן עם גרביים עבות. לאחר שהשמש חיממה קצת את היום, התארגנו והחלטנו לבלות את היום כולו באזור הקניון הגדול של הילוסטון שמספק את הנופים היפים של הפארק. נהר הילוסטון חתר באבני הבזלת לעומק ויצר קניון מרשים ובו שני מפלים שוצפים. התצפיות על המפלים מפוצצות בתיירים בצד הצפוני של הקניון ומעט פחות מכך בצד הדרומי, משניהם יש תצפיות יפות מאוד. התחלנו מתצפית על המפל התחתון ולאחר מכן הגענו עד לשפך של המפל העליון. עומס התיירים מעט מעיק, אבל לא גורע מההנאה:

 

לאחר מכן בחרנו במסלול הליכה לא ארוך מידי- יצאנו ממגרש החניה של Uncle Tom's point, הלכנו דרומה לכיוון שני אגמים- Clear lake ו- Lilypond lake וסיום ב- artist point. מה שיפה במסלול הזה הוא המגוון שבו. אני חושבת שמעולם לא עשיתי מסלול קצר כה מגוון. מתחילים הליכה בנופים המאפיינים המקיפים את הקניון הגדול בילוסטון. פתאום מגיעים לאגם יפה (ה- Clear lake), אבל גופריתי, לא של מים מתוקים.

 

כאן גילינו שני דברים. אחד טוב ואחד רע. הטוב- נקבת אייל Elk יפה וגדולה שברחה לתוך היער.

הרע- הקטן שלנו רגיש מאוד לריחות הגופרית ומקיא בכל פעם שמריח אותם. זה עומד ללוות אותנו בשארית הביקור בילוסטון. לאחר שעוברים את האגם, ובאופן מפתיע (לנו, לא עשינו הכנה) המסלול עובר באזור של גייזרים ובריכות מבעבעות ומסריחות. הקטן שלנו לא ידע את נפשו מרוב בחילה. אנחנו נפעמנו, כי לא חשבנו שביום הזה נפגוש בגייזרים. האמת- מדהים. אזורי הבעבוע וההתפרצויות של הגייזרים נראים כמו מסוף העולם. כל הצמחייה מתה, פתאום מאיזו נקודה האדמה מעשנת, פתאום בריכה מבעבעת. פוחדים לדרוך מעבר לשביל כדי לא ליפול את תוך השאול… באזור כאן עוד לא הגענו לצבעים המפעימים של הבריכות המפורסמות המחכות לנו מחר, אלא סתם, שטח קטן ובו פעילות מגמתית מתחת לפני הקרקע. מה שהפליא אותנו היה איך תוך דקות הגענו לכאן ומייד לאחר מכן עברנו הלאה לאזור הירוק- בריכת חבצלות המים (Lily pond):

 

 

 

ואז- החלק האחרון של המסלול הוא גם המרהיב ביותר- הליכה לאורך הגדה הדרומית של הגרנד קניון עד ל- Artist's point, שקיבל את שמו בצדק. החלק של ההליכה לאורך הקניון קצת קשה לבעלי פחד גבהים (זאת אומרת לי, כמובן) ושיגעתי את הילדים שלא יעזבו את הידיים שלנו, אבל אין מה לומר- המקום יפה מאוד.

מכאן ניתן היה להמשיך את המסלול בעוד כמייל ולהפוכו למעגלי, אך לנו זה הספיק והילדים היו שפוכים, אז יוני עשה הליכה קצרה להביא את האוטו מהמקום בו חנינו וחזרנו חזרה לחניון הלילה. ארוחה ומקלחת חמה. הלילה אשן עם גרביים עבות. הכל סופר.

 

יום ה 11.08.16

היום נעבור במקומות המפורסמים ביותר בפארק. אגני הגייזרים והמעיינות החמים הגדולים והמפורסמים, בעלי שילובי הצבעים הבלתי אפשריים. כאשר צפיתי בעבר בתמונות של המקום, לא האמנתי שהצבעים סביב הבריכות אמיתיים, אבל זה אמיתי כתוצאה מנוכחות של מינרליים ומיקרואורגניזמים שחיים בבריכות הללו. מעולם לא הייתי במקום שמזכיר אפילו בקצת את המראות הללו. באמצעות המצלמה הצנועה שלנו ננסה להעביר חלק מהם. אין כמראה עיניים במקום עצמו. רק אזכיר שהקטן המסכן שלנו היה די אומלל היום לאור הריחות שיש בכל המקומות האלה. היינו צריכים להרים אותו במהלך כל ההליכות כדי שיוכל לטמון את אפו בכתפנו ואיכשהו להתמודד עם הריח הגופריתי הנישא על גבי האדים. מחניון הלילה שלנו נסענו בבוקר לאגן Norris:

 

משם נסענו דרך ה- Firehole Canyon drive וה- Firehole lake drive ל- Midway geyser basin, האגן בה נמצאת הבריכה הפריסמתית המפורסמת:

 

 

וסיימנו ב- Upper geyser basin, מקום מושבו של הגייזר המפורסם בעולם, Old faithful המתפרץ כל שעה וחצי- עד שעתיים לגובה של כ- 30 מטרים ומהווה את האטרקציה המרכזית בפארק. באגן זה נמצא גם עוד מעיין מפורסם- ה- morning glory עם הצבעים המרהיבים. רוב המבקרים כאן לא בודקים מתי היתה ההתפרצות האחרונה של ה- Old faithful וכך קורה שאנשים מחכים שם גם שעה וחצי ומחכים ומחכים ואנשים מתקבצים ונהיה עמוס. לאחר כשעה שחיכינו היתה בהתחלה התפרצות קטנה ואז כלום למשך עשר דקות. אנשים חשבו שעבדו עליהם, התעצבנו והלכו. ופתאום- וואו. התפרצות גדולה ומרשימה. אל תתייאשו אם מגיעים לשם, בסוף זה מגיע. אין ספק שההתפרצות מרתקת.

כך זה נראה כשהגייזר רק "מעשן":

 

ואז הגיע התפרצות משנה, כולם נרגשים ומצלמים ואז גם מאוכזבים….

 

ובכל זאת היה שווה לחכות רק עוד קצת כי אז הגיע הדבר האמיתי. אי אפשר באמת לצלם את ההתפרצות בצורה טובה (לא אני לפחות..)

 

 

לאחר ההתפרצות הלכנו במסלול סביב ה- Upper basin בו משוטטים גם לא מעט ביז'ונים ובסופו חזינו בעוד התפרצות של ה- Old faithful. מדהים.

סדר הביקור התברר כמוצלח ביותר, שכן רמת ההתרשמות והיופי עלו מאתר לאתר. כולם מאוד עמוסים בתיירים, בכולם החנייה מלאה ועדיין. שווה שווה.

את הדרך חזרה אל חניון הקניון בו נבלה את הלילה השלישי והאחרון שלנו בתוך הפארק אנחנו בוחרים לשות דרך אזור ה- West thumb ואגם ילוסטון. הנסיעה לא קצרה, אורכת כחמישים דקות והשמיים מתחילים להתקדר. אוי לא, רק לא עוד לילה בגשם… הנופים יפים, למרות העננות ופתאום באמצע האגם- אי קטן קטן, ובו צומח עץ ורק עליו מאירה קרן שמש יחידה שהפציעה בין העננים. מרהיב.

הגענו לחניון ויורד גשם. יוני שכנע אותי לבשל כאן ולא לנסוע למסעדה כי הבטחנו לגדול את הנקנקייה שלו על האש. וכך, תחת בד יוטה מתוח, בקור ובחושך, אנחנו מבשלים ארוחת ערב, אוכלים והולכים לישון. איזה לילה קפוא….

יום ו 12.08.16

בוקר אחרון בילוסטון. לקח בערך שעתיים מזריחת השמש עד שהצלחתי להתחמם כראוי… הילדים ישבו בשמש לשתות שוקו חם ולהפשיר… הפרשי הטמפרטורות בין היום לליל ממש גדולים. אפילו קפצה הודעה באוטו לבדוק האם יש קרח על הכביש.. (לא היה).

נפרדים מחניון הלילה הכי מוצלח שישנו בו:

 

היום אנחנו עוברים מילוסטון לגרנד טטון והחלטנו לצאת מהפארק דרך עמק Hayden, מקום מאוד יפה ועוד אזור מוצלח לצפייה בחיות בר, כמו עמק הלאמאר. אנחנו ראינו רק ביז'ונים ואיילים (ושמענו הרבה גם על זאבים…).

 

לאחר מכן עצרנו לביקור באגן של הר הגעש מבוץ, אבל הקטן שלנו לא יכול יותר לסבול את הריח האיום של הגופרית, ריחמתי עליו וחיכינו ליוני באוטו עד שיעשה את המסלול ויחזור. מכאן כבר הילדים נרדמו והחלטנו להמשיך בנסיעה לכיוון פארק גרנד טטון ולהיפרד מהמקום המרהיב והכל כך מגוון הזה. ביי ילוסטון.

המשך הקריאה בפוסט הבא.

 

מפת המסלול