יומן מסע משפחתי- חלק שני: חופי צפון קליפורניה

הפוסט הקודם

יום א' 24.07.16

היום מתחיל הטיול האמיתי. יש לפנינו נסיעה ארוכה ולוח זמנים צפוף ולכן דאגנו לסדר את כל הציוד ולהעמיס את הרכב כבר אתמול בערב. אנחנו מטיילים עם רכב SUV גדול ועדיין הציוד נכנס אך בקושי. טיפ למטיילים אחרים בהרכב משפחתי, אשר מטיילים גם עם ציוד קמפינג- דאגו להזמין מראש מיניוואן. לאחר ארוחת בוקר חטופה אנחנו עוזבים את ברקלי לכיוון כביש 1 הנופי והיפה, עם הרוחות המנשבות החזקות, ממנו נשקפים מראות האוקיינוס השקט, צוקים, מפרצונים, כלבי ים וציפורים רבות. אנחנו פונים לכיוון חלק הכביש הנמצא צפונית לסן פרנסיסקו (להבדיל מהחלק הדרומי יותר שמושך לכיוון לוס אנג'לס והוא הרבה יותר תיירותי). לשמחתנו הרבה החברים שלנו יכולים להצטרף למספר ימי טיול וההתרגשות של הילדים רבה. התחנה הראשונה על כביש 1 היא העיירה Bodega Bay. מכיוון שזהו יום ראשון, ישנה תנועה ערה של מטיילים, רובם אמריקאים שיוצאים לסופ"ש עם הקראוון או הפיק אפ ויוצאים לחופים. בבודגה ביי עצרנו במרכז המידע, לקחנו מפות של האזור ומידע היכן כדאי לעשות פיקניק ולצפות באוקיינוס. העיירה עצמה נמצאת לחופי מפרצון קטן, כאשר מובלעת היבשה לים נקראת Bodega head אשר משם נשקפים נופים יפים ביותר. התחלנו בפיקניק במקום חמוד להפליא על חוף הפונה לפנים המפרץ, ולכן מוגן יחסית מהרוחות החזקות של החוף. אכלנו ארוחת בוקר מאוחרת והילדים נהנו מאוד מהחוף ומההתרוצצויות, אפילו ראינו כלבי ים בתוך המים ושקנאים שיורדים לאכול מהים.

ההתרוצצות במי הים מרטיבה ומלכלכת הבגדים ואנחנו מבינים שנצטרך להיערך לכביסה מוקדם מהרצוי… לאחר הפיקניק עלינו לתצפית לכיוון האויקנוס. העוצמה של גלי הים המתנפצים על המצוקים היא ממש עוצרת נשימה.

התמונה לא מעבירה את עוצמת הרוחות והקור כשעומדים בנקודה זו.

לאחר בודגה ביי המשכנו צפונה לאורך היפה. יש מספר state beaches, אלה חופים המוכרזים כשמורות על ידי המדינה- קליפורניה, לאורך הכביש. בכולם מראות נהדרים של האוקינוס. צריך להבין שכל שמורה כזו מכילה גם מסלולי הליכה, אזורי פיקניק, בחלקן אף מקומות לפעילות ימית ועוד… לא ניתן להספיק הכל, אז פשוט צריך לבחור. לא ירדנו לחופים עצמם, אך עצרנו במספר נקודות תצפית שנשקפות מן הכביש עצמו, ואפילו זכינו לראות להקת כלבי ים. מקסים.

התחנה הבאה היתה ההתיישבות הרוסית לשעבר Fort Ross. מדובר על התיישבות של אזרחים רוסים ותושבי אלסקה מתחילת המאה ה- 19 אשר הקימו מעין מחנה עבודה ובנו יישוב קטן לצרכי העובדים. הם עסקו בעיקר בחקלאות, ציד ותעשיית פרוות. במקום רואים את חצר ההתיישבות, כנסייה ובתי העובדים. בזמן הקיץ נערכים במקום מעין קייטנות לילדים שמשחזרים את החיים ההיסטוריים במקום. אם ההיסטוריה לא מספיק מעניינת, המקום נמצא על צוק מעל האוקיינוס והמראות בהתאם. מדובר על פארק מדינה והכניסה היא בתשלום.

מ- Fort Ross יצאנו כבר אחר הצהריים והזמן נושף בעורפנו, יש לנו עוד לא מעט נסיעה. החלטנו לנסוע ישר ללא עצירו עד העיירה Mendocino, עיירת תיירות מקסימה על כביש 1 אשר קרובה מאוד למקום הלינה שלנו הלילה ב- Fort Brag. ככל שמצפינים על הכביש הנוף סביב הדרך המתפתלת מתחיל להיות יותר ויותר מיוער. עוברים לאורך ישובים קטנטנים, בתי חווה ונופש המשקיפים אל החופים היפים. לאחר כשעתיים נסיעה הגענו ל- Mendocino העיירה המקסימה. שם אכלנו פיצה במחיר מופרז, התרעננו והמשכנו הלאה. לא וויתרנו על נקודת עניין אחת אחרונה להיום, ביקור במגדלור ב- Point Cabrillo, מעט צפונית למנדוסינו. זהו מבנה המגדלור השלם ביותר שנשמר מבין המגדלורים בחוף הקליפורני. ההגעה אליו כרוכה בהליכה של כרבע שעה. שווה בהחלט. בראש המגדלור הוצבה מעין פריזמה שמדמה זרקור אור. זה התקבל בהתלהבות רבה ביותר אצל הילדים. ולסיום היתה לנו הפתעה- תצפית על איילה ושני העופרים שלה שהתרוצצו בקרבת המגדלור.

זהו להיום. היה ארוך ומתיש. לינה עשינו בעיירה Fort Brag במלון הפשוט, אך נוח Travelodge.

יום שני ה- 25.07.26

לאחר ארוחת בוקר מינימלית וחפוזה אנחנו מתחילים יום נוסף בו צריכים להספיק. אנחנו ממשיכים בדרכנו על החוף ועוצרים לעוד תצפית קטנה ופגישה נוספת עם כלבי ים. בהמשך כביש 1 נפרד מהחוף ומחיל לטפס במעלה ההר צפון- מזרחה עד סיומו במפגש עם כביש 101. הדרך יפהפייה ועוברת ביער עבות.בתכנית- הגעה צפונה לשמורות הרדווד, העצים הגבוהים בעולם. מדובר על צבר של שמורת טבע לאומית וארבע שמורות מדינה אשר מנוהלות יחד כפארק 1. שטחן גדול מאוד ולא כולן מחוברות ברצף טריטוריאלי.

השמורה הדרומית ביותר של הרדווד היא פארק המדינה Humboldt state park. כביש 101 עובר בתוכה ובמקביל עובר כביש הנקרא Avenue of giants, שמורת הענקים. הוא אינו כביש מהיר, עובר דרך היער ולאורכו 8 תחנות עצירה, כולל מרכז מבקרים וכמובן מפגש עם עצי הענק. שמורה זו מאפשרת לעשות הרבה יותר מאשר רק נסיעה בשדרת הענקים, אך אנחנו החלטנו להשקיע את זמננו יותר בחלקים הצפוניים של שמורות הרדווד וכאן אנחנו מסתפקים בנסיעה בשדרה ועצירה במספר תחנות לאורכה, כולל מסלול הליכה קצר ביער.

התכנית בהמשך היתה לעשות מסלול קצר בפארק המדינה  Prair creek הנקרא Fern Canyon ונחשב לאחד היפים מכל השמורות, אך ראינו שאנחנו לא עומדים בזמנים ורצינו להספיק להגיע לחניון הלילה בו נקים אוהלים הלילה לפני החשיכה, לכן המשכנו בנסיעה דרך הנופים המדהימים. כשמטיילים עם ילדים קטנים צריך לקחת בחשבון עיכובים לא צפויים ועצירה ליד מוקדי עניין שלא תמיד תואמות בין רצון המבוגרים לרצון הילדים. למשל במשך שעה הליכה על גזע עץ ענק וכדומה. בהמשך צפונה- אזור זה של שמורות הרדווד היערות העבותים מגיעים ממש עד קו החוף ויוצרים מראות נהדרים. לעיתים לא נדירות חולפים מעל נהר שנשפך אל הים וגורמים להאטת תנועות המכוניות שנוסעות אחרינו. את שני הלילות הבאים נבלה בחניון הלילה Mill Creek שנמצא בפארק המדינה Del Norte coast Redwood state park. המקום מהמם. בכלל חניוני הלילה בתוך שמורות הטבע בארה"ב מדהימים. ניתן להזמין חלקה ספציפית מראש מספר חודשים, ויש מקומות שממש קשה להשיג בהן חלקה. ברדווד יש צורך להזמין זמן רב מראש, אחרת לא יהיה מקום פנוי. הזמנו את חלקה מספר 7 המתאימה לאוהלים בלבד, קרובה לשירותים והמקלחות ועדיין מרגישה מבודדת ובלב הטבע. יש בה "קומה שנייה לאוהלים ומערה עשויה מגזע רדווד שנפל לפני שנים רבות. ממש חוויה. גם בקיץ מזג האוויר הוא קריר מאוד בלילות ובשעות הבוקר המוקדמות. הספקנו בקושי רב להקים אוהל באור. את ארוחת  הערב כבר הכנו ואכלנו בחושך, שמחים ומרוצים הלכנו לישון לינה ראשונה בקמפינג.

יום שלישי 26.07.16

איזה כיף להתעורר בחיק הטבע בחניון הלילה הנהדר הזה.

את היום כולו החלטנו להקדיש למסלול הליכה רגלי, כזה שיוכלו גם הילדים הגדולים (בני 4 וחצי) ללכת וגם שיספק את צרכי ההליכה של המבוגרים. לאחר אכלנו ארוחת בוקר כיפית, התארגנו ונסענו למסלול המומלץ בשמורה הסמוכה הנקראת Jedida Smith state park. המסלול נקרא Boy Scout trail. הוא מסלול הליכה הלוך ושוב מכביש לא סלול באמצע היער (רק הנסיעה עצמה בכביש שווה כל רגע) בקצהו מגיעים למפל Fern (אמור להיות מרשים בהרבה בחורף) ולעץ ענק הנקרא Boy Scout. המסלול יפה מאוד מאוד, היער מרשים. הילדים מצליחים ללכת בגבורה את המסלול. הקטנים נעזרים הרבה במנשא הגב של האבות. מבחינת חיות אנחנו נתקלים בסנאים, בציפור היפה steller's jay bird, חרקים רבים, פרפרים ובמעין חשופית בצבע נזלת שרק הילדה בת הארבע וחצי שלפני 3 חודשים עברה לברקלי והחלה ללמוד אנגלית קראה בקול: "אני מכירה אותה, קוראים לה Banana Slag". כמובן שבדקנו אותה בגוגל וזה אכן שם החשופית. המסלול נמשך, יש מעט קיטורים על ההליכה, יש הרבה עצירות לאורך הדרך, אבל בסוף הגענו למפל המיוחל. המפל לא ממש מרשים בזרימתו, אך סביבתו יפה. העץ הגדול מרשים ביותר (אפילו שגילינו שמקורו בשני עצים שהתחברו). התחלנו את דרכנו חזרה לחנייה. סך הכל המסלול הוא כמעט 10 ק"מ, הליכה לא מבוטלת לילדים בני 4. הם קיבלו מאיתנו מילות עידוד רבות בסוף היום.

בסיום היום לא וויתרנו על מקלחות- פעם ראשונה בחניון הלילה. המים יוצאים בהתאם למספר המטבעות שמכניסים למונה. ניתן להכניס רק quarters, וצריך לדאוג שיהיו מספיק מטבעות ולפרוט מספיק. ואז מגיע החישוב- כמה מטבעות לשים והאם זה יספיק למקלחת? גילינו שחמש דקות זה די והותר למבוגר או לשני ילדים שלא אוהבים את המקלחת הזו. אין כאן דוש ידני (גם לא במלונות) ולא ניתן לשלוט על עוצמת המים, לא אידיאלי לילדים, אבל בסוף כל כך נעים להיות נקיים. סיימנו את היום בארוחה טעימה בקמפינג, ושינה חזקה חזקה לאחר יום הליכה מתיש. מחר בבוקר נפרדים מהרדווד, מקליפורניה ומהחברים הנהדרים שלנו שחוזרים לביתם.
המשך בפוסט הבא.

מפת מסלול הטיול