רקע כללי
בקעת עובדה ממוקמת בדרום הנגב הדרומי, כ-40 ק"מ צפונית לעיר אילת. שטחה כ-60 קמ"ר, אורכה כ-12 ק"מ ורוחבה המירבי כ-5 ק"מ. הבקעה נמצאת בתחומי המועצה האזורית חבל אילות. ממערב תוחמים את הבקעה צוקי עובדה, מצוקים הבנויים סלעי צור וממזרח רכס שיירות הבנוי בעיקר מסלעים גירניים. נחל עובדה חוצה את הבקעה בצידה המזרחי, זורם צפונה ונשפך אל נחל חיון ומשם אל ים המלח. נחל עובדה מנקז את הנחלים: שחרות, עישרון, הגדרה, צאלה, רעואל, יתרו, כסוי ופרוט. גודל השטח הכולל המתנקז לבקעת עובדה כ-500 קמ"ר.
בקעת עובדה היא אזור מדברי קיצוני בעלת כמות משקעים שנתית ממוצעת של כ-20 מ"מ, לעומת כ-3600 מ"מ התאיידות בשנה. זהו מאזן מים שלילי ביותר המביא בהכרח לכושר נשיאה נמוך של השטח מבחינת הצומח והחי. לפיכך היינו מצפים למצוא אזור דל בשרידים עתיקים בגלל קושי רב לאדם להתקיים בתנאים פיסיים אלו. אמנם, מרבית שטחו של הנגב הדרומי מצטיין במיעוט אתרים ארכיאולוגים, אך דווקא קצהו הדרומי ביותר, מבקעת עובדה ודרומה מצטיין בריבוי יוצא דופן של אתרים קדומים, בניגוד למה שניתן היה לצפות לנוכח תנאי הסביבה. ממצא ייחודי זה, הוא בעל חשיבות למורשת האדם ולקידום התיירות במרחב.
בבקעת עובדה מגוון אתרים ושבילי טיולים המייצגים מכלול נוף תרבותי של המדבר הצחיח. ההיצע כולל תצפיות נוף ייחודיות אל עבר הערבה והרי אדום, דיונות חול מרשימות בגודלן, אתרי עתיקות בעלי ייחוד עולמי בתרבות האדם ובהם הגרנות הקדומות בעולם, מקדשים עתיקים, מבני חקלאות ועוד. סקרים וחפירות ארכיאולוגיות שבוצעו בבקעה מציגים מאות אתרים עתיקים, רובם מרוכזים בחלקה המזרחי של הבקעה, בסמוך לשטחים שהיו מעובדים בתקופות הקדומות. עדות זו מציגה את העושר החקלאי שהיה קיים בבקעה, על אף תנאי הסביבה הקשים.
בשוליים הצפון מזרחיים של הבקעה חולות נחל כסוי מכסים שטח של קרוב לעשרה קילומטר מרובע ומונחים לרוב בנחל כסוי ועל מדרונות הסלע הסמוכים אליו. החול לרוב דק וכ-50% מהגרגרים הינם גירניים, כאשר מרביתם מאובנים זעירים! גרגרים אלו נגזרו מתוך סלעי המשקע הימיים הסמוכים לבקעה. חול זה כנראה היווה בעבר את הקרקע עליה התקיימה בהצלחה רבה החקלאות הקדומה.
הצומח של בקעת עובדה הוא צומח מדברי המאופיין בעיקר בהתאמה למיעוט משקעים ולסדר הנחלים. צומח ערוצים מסדר גבוה התפתח בבקעה ובערוצים הגדולים המתנקזים אליה. מי שטפונות הזורמים בתדירות ממוצעת של אחת לשנה מאפשרים קיום של שיטה סלילנית, שיטה סוככנית, אשל היאור, אשל הפרקים ומקבצים נאים של עצי רותם. בשנים גשומות מכוסה הבקעה בשלל צבעים ופורחים בה טורים מדבריים, מנתור המדבר, לוטוס מדברי וחמעה ורודה. סך הכל מוכרים במרחב כ-200 מיני צמחים רב שנתיים וחד שנתיים, רוב המינים מקורם סהרו-ערבי והמינים הערבתיים מקורם אירנו-טורני.
בבקעה עושר רב של בעלי חיים בזכות מגוון הנופים ובתי הגידול. תועדו 29 מיני זוחלים (בהם: שפיפון, תלום קשקש מדברי, חרדון מצוי ושנונית הנחלים), 43 מיני יונקים (בהם: שועל מצוי, צבי הנגב, שפן סלעים ויעל) ו-58 מיני עופות יציבים או מקננים.
רשימת אתרים בעלי עניין תיירותי בבקעת עובדה (5 אתרים מבין רבים):
- תצפית אל הערבה והרי אדום מהיישוב שחרות
יישוב קהילתי הממוקם בראש צוקי שיירות בסמוך למעלה שחרות ההסטורי שעושה דרכו בין הערבה לבקעת עובדה. בסמוך ליישוב עובר שביל ישראל ושבילי מטיילים נוספים. בימים אלו מוקם בראש המעלה מלון בוטיק במקומו של חאן רוכבי הגמלים, ובסמוך לשביל ישראל פועל חניון לילה מוסדר הכולל מאהל ושירותי מים. התצפית מהיישוב אל עבר הערבה והרי אדום מרשימה במיוחד בשעות אחר הצהרים. התצפית משקיפה אל יישובי חבל אילות ומרחבי הנוף: יטבתה, מלחת יטבתה, גרופית, קטורה, דיונות החול של לוטן ועוד.
- דיונות החול בכסוי
משטר הרוחות המיוחד בבקעת עובדה, הביא להשקעת חולות ממקור גירני בשולי הבקעה המזרחיים ולהיווצרות דיונות גדולות מימדים. דיונות אלו התפרסמו בשם – "חולות כסוי" התואם את שם הנחל בו נמצאות הדיונות הגדולות. דיונות הכסוי, הן ייחודיות בקנה מידה עולמי, מעטים המקומות בהם ניתן למצוא חוליות ובהם מאובנים זעירים בחול דק במיוחד. הדיונות הן מקור משיכה עיקרי למטיילים בבקעה, אשר מגיעים לגלוש ולהתגלגל מראש הדיונה. בסמוך לדיונות חניון לינה פתוח ללא תשתיות.
דיונות החול של כסוי. צילום דניס פודיקוב
- הגרנות העתיקות
הגורן היא מעגל שלם, שבו מפרידים את המוץ מן הגרעינים. בשלבים הראשונים הפרידו בשיטת החביטה, כפי המתואר במקרא: "וַתְּלַקֵּט בַּשָּׂדֶה עַד-הָעָרֶב וַתַּחְבֹּט אֵת אֲשֶׁר-לִקֵּטָה וַיְהִי כְּאֵיפָה שְׂעֹרִים." (רות, ב, יז). צורתה העגולה וקוטרה של הגורן בבקעה, מעידה כי הדיש נעשה בעזרת בעלי חיים. במרחב בקעת עובדה נמצאו 32 גרנות, אלו הן הגרנות הקדומות ביותר בעולם ותארוכן מצביע על שימוש החל מהאלף הרביעי לפנה"ס ואילך, רובן נחצבו בסלע. באחת מהן נערכה חפירה שחשפה שלבים אחדים בהתפתחות הגורן, החל מדייש ידני ועד לחציבתה של גורן עגולה, שבה נעשה הדייש בעזרת מורג הנגרר על ידי בעלי חיים. באתר התגלו להבי מורג, אלפי גרגירי אבקה של תבואה מבויתת. סמוך לגרנות החצובות נמצאו מעגלי אבן קטנים ששימשו כממגורות לאחסון הגרעינים בעונת הדיש. תשומת לב רבה הוקדשה למראה הגרנות ובמיוחד לאופן בנייתו של הקיר המקיף אותן, ייתכן והדבר קשור בתפקידיו הנוספים של המתקן כפי המופיע במקרא:
- מקום התכנסות: "וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ-יְהוּדָה יוֹשְׁבִים אִישׁ עַל-כִּסְאוֹ מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים וְיֹשְׁבִים בְּגֹרֶן פֶּתַח שַׁעַר שֹׁמְרוֹן וְכָל-הַנְּבִיאִים מִתְנַבְּאִים לִפְנֵיהֶם" (דברי הימים ב, יח, ט).
- במה לחגיגות: "וְדָוִד וְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי יְהוָה בְּכֹל עֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֱלִים. וַיָּבֹאוּ עַד-גֹּרֶן נָכוֹן וַיִּשְׁלַח עֻזָּה אֶל-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיֹּאחֶז בּוֹ כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר". (שמואל ב, ו, ה-ו).
- אתר פולחן: "וַיָּבֹא-גָד אֶל-דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא וַיֹּאמֶר לוֹ עֲלֵה הָקֵם לַיהוָה מִזְבֵּחַ בְּגֹרֶן ארניה (אֲרַוְנָה) הַיְבֻסִי. וַיַּעַל דָּוִד כִּדְבַר-גָּד כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה. וַיַּשְׁקֵף אֲרַוְנָה וַיַּרְא אֶת-הַמֶּלֶךְ וְאֶת-עֲבָדָיו עֹבְרִים עָלָיו וַיֵּצֵא אֲרַוְנָה וַיִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ אַפָּיו אָרְצָה. וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה מַדּוּעַ בָּא אֲדֹנִי-הַמֶּלֶךְ אֶל-עַבְדּוֹ וַיֹּאמֶר דָּוִד לִקְנוֹת מֵעִמְּךָ אֶת-הַגֹּרֶן לִבְנוֹת מִזְבֵּחַ לַיהוָה וְתֵעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל הָעָם" (שמואל ב, כד, יח-כא).
- מקום מפגש לאוהבים: "וַתֹּאמֶר לָהּ נָעֳמִי חֲמוֹתָהּ בִּתִּי הֲלֹא אֲבַקֶּשׁ-לָךְ מָנוֹחַ אֲשֶׁר יִיטַב-לָךְ. וְעַתָּה הֲלֹא בֹעַז מֹדַעְתָּנוּ אֲשֶׁר הָיִית אֶת-נַעֲרוֹתָיו הִנֵּה-הוּא זֹרֶה אֶת-גֹּרֶן הַשְּׂעֹרִים הַלָּיְלָה. וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ שמלתך (שִׂמְלֹתַיִךְ) עָלַיִךְ וירדתי (וְיָרַדְתְּ) הַגֹּרֶן אַל-תִּוָּדְעִי לָאִישׁ עַד כַּלֹּתוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת. וִיהִי בְשָׁכְבוֹ וְיָדַעַתְּ אֶת-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכַּב-שָׁם וּבָאת וְגִלִּית מַרְגְּלֹתָיו ושכבתי (וְשָׁכָבְתְּ) וְהוּא יַגִּיד לָךְ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשִׂין" (רות, ג, א-ד).
גורן עתיקה בבקעת עובדה. צילום דניס פודיקוב
4. מקדש הנמרים
המקדש הפתוח בעובדה, המכונה מקדש הנמרים, הוא מן המקדשים המפוארים שנמצאו במדבר בישראל. המקדש של בקעת עובדה התגלה דרומית לשפך נחל יתרו במהלך סקר החירום של הנגב בשנת 1979. בדצבר 1988 נפגע המקום על ידי כלים כבדים של צה"ל שהתאמנו במרחב. במרץ 1991 שוחזר האתר על ידי עוזי אבנר. המקדש כולל את אתר מצבות האבן ובו 17 אבנים עומדות באתרן, אנכיות, שברור לגמרי שאדם הניח אותן. בסמוך למקדש למקדש התגלו 17 ציורים שנעשו על ידי שיבוץ אבנים בחול המדברי. 16 ציורים הם של נמרים ואילו ציור אחד מייצג את הראם.
המקדש מתוארך לאלף ה-6 לפני הספירה על פי בדיקות מעבדה של חומרים אורגנים, נתון זה מעניק למקדש הנמרים את התואר המקדש העתיק בישראל. תרבות הצבת המצבות היתה נפוצה מאד, בעיקר במדבר אבל גם במקומות אחרים. יעקב אבינו הקים מצבות רבות: "וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן-לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ" (בראשית, כח, כב). תכליתה של תרבות מצבות זו היתה פולחנית, אך היה בהן גם זיכרון, עדות מרתקת קשורה בטקס שערך משה לרגלי הר סיני ובו הוקרבו זבחים וקורבנות לפני 12 המצבות ודם הקורבנות נוצק לאגנות: "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֵת כָּל-דִּבְרֵי יְהוָה וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה לִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּשְׁלַח אֶת-נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים לַיהוָה פָּרִים. וַיִּקַּח מֹשֶׁה חֲצִי הַדָּם וַיָּשֶׂם בָּאַגָּנֹת וַחֲצִי הַדָּם זָרַק עַל-הַמִּזְבֵּחַ" (שמות, כד, ד-ז).
החוקרים מסבירים את הקשר בין דמויות הנמרים לבין המקדש בהיבטים של פחד מהנמר הטורף, פולחן לשרידות הקיום במדבר, ייצוג אלים שונים על ידי חיות והיבטים של פוריות.
הנמרים של המקדש הפתוח. צילום יוני שטרן
- מפל וגב נחל עישרון
נחל עשרון הוא נחל קצר המתחיל את דרכו מעט מדרום ליישוב שחרות ויורד לבקעת עובדה.
זרימת המים בנחל עשרון היא תופעת טבע ייחודית ונדירה. הגב נושא מים לאחר אירועי גשם חזקים היוצרים שטפון בנחל עשרון. בחורף 2009-2010 זרם מפל עשרון בעוצמה רבה והגב היה מלא במים לראשונה מאז שנת 1993.
גב עשרון, מבט מראש המפל. צילום יוני שטרן