בעיתונות הישראלית בשפה העברית ובאתרי האינטרנט השונים, נזכר בכל שנה לילת אלקאדר בשל חסימות כבישים וסגירת רחובות על ידי משטרת ישראל, לקראת תפילות המוסלמים בהר הבית. מלבד דיווחים אלו, מרביתם של כלי התקשורת לא מרחיבים ולו במעט, על משמעות הלילה למאמין המוסלמי.
מצאתי לנכון, לכתוב הסבר קצר על הלילה הקדוש. ההסבר מתבסס על ספרה של חוה לזרוס יפה, פרקים בתולדות הערבים והאסלאם.
לילת אלקאדר הוא לילה מיוחד, בעל חשיבות עזה בקרב המוסלמים. על פי האמונה, בלילה הזה, שהוא אחד מהלילות האחרונים של חודש הרמדאן ניתן הקוראן בגרסתו הראשונית לנביא מוחמד, או לפי מסורת אחרת בלילה הזה החל תהליך ירידת דברי האלוהים אל הנביא. המוסלמים בכל העולם רואים בלילה זה את פתיחת שערי השמים לתפילה ולבקשת ברכה.
הקוראן הוא הספר הקדוש ללמעלה מ-1.5 מיליארד מוסלמים בכל רחבי העולם, רבים מהם יודעים אותו ואף מצטטים קטעים נבחרים ממנו בעל פה, אחרים יודעים את כל הקוראן בשפתו המקורית. כולם מכירים ומדקלמים את סורת אל-פַאתִחַה, פרק הפתיחה של הספר הקדוש החוזר בכל חמש התפילות היומיות:
סורה 1 פתיחה (על פי תרגומו של אורי רובין):
בשם אלוהים הרחמן והרחום
התהילה לאלוהים ריבון העולמים,
הרחמן והרחום,
המולך ביום הדין.
אותך נעבוד ולישועתך נקווה,
נחנו באורח מישרים,
אורחם של אלה אשר נטית להם חסד,
לא של אלה אשר ניתכה החמה עליהם,
ולא של התועים.
המוסלמים מעריצים את הקוראן כי כולו דבר אלוהים אשר הורד לנביא מוחמד על ידי המלאך גבריאל. בטרם יגש המוסלם לקרוא בספר הקדוש הוא ייטהר עצמו כמו לתפילה. הקוראן, נחלק ל-114 פרקים וכל פרק מכונה בשם סורה. הסורות מסודרות על פי אורכן, מהארוכות בתחילה לקצרות בסוף הספר, למעט סורת אל פאתחה הפותחת את הספר הקדוש. הסורות נחלקות לתקופת שהותו של הנביא במכה ולתקופת מדינה, בראש כל סורה רשום היכן היא ירדה אל הנביא. ארבעה נושאים מרכזיים מופיעים בקוראן: תאור יום הדין, גדולת האל וייחודו, סיפורי נביאים ושליחים ופיוטים ושבועות של הנביא.
סורה 97 לילת אלקאדר, תרגום אורי רובין, אוניברסיטת תל אביב
המסורת מציינת כי הקוראן ירד מהאל למוחמד בעל פה, בתקופת הנביא הקוראן לא עלה לכתב. הכתוב עבר בעל פה מאב לבן עד אשר נערך בכתב על ידי החליף השלישי עת'מאן בן עפאן. עת'מאן מינה ועדה לאיסוף הכתובים השונים ברחבי ערב והוא זה שייצר את גרסתו של הקוראן בשנת 651 לספירה. עת'מאן השמיד כל זכר לקטעים שונים שטענו להיות הקוראן, אולם קמו כתות שונות שטענו כי בידם הקוראן המקורי, אלו האשימו את עת'מאן בגניזת סורות שלמות. הקוראן המצוי בידנו מכיל נבואות אותנטיות של הנביא מוחמד.
תרגום הקוראן נעשה כבר בשנת 1143 ללטינית, בשנת 1857 בוצע התרגום הראשון לעברית. התרגום הנפוץ לעברית הוא של הפרופסור יוסף יואל ריבלין. ריבלין, אביו של נשיא מדינת ישראל העשירי ראובן ריבלין, היה מזרחן ידוע וחוקר בעל שם של האסלאם ביצע את עבודת התרגום בשנת 1936. הוא אף הגדיל לעשות וכתב את הספר חיי מוחמד המתאר את הביוגרפיה של הנביא. תרגומו של ריבלין לספר הקדוש, נצמד בדייקנות רבה לשפת המקור, ולפיכך הקריאה בתרגום זה אינה קלה לדובר העברית של ימינו. התרגום המומלץ לקריאה הוא של פרופסור אורי רובין שהוסיף הערות, הסברים ומילות מפתח להבנת הכתוב.
ראו את תפילת לילת אלקאדר במכה