יומן מסע משפחתי- חלק רביעי: 4 ימים בדרך לגליישר

על ידי | 13 אוגוסט, 2016

לקריאת הפוסט הקודם

 

יום א 31.07.16

היום נפרדנו מאורגון שאהבנו כל כך. בעוד כארבעה ימים אנחנו רוצים להגיע ל- Glacier national park אשר בצפון מדינת מונטנה ולכן את הימים הקרובים אנחנו מקדישים לנסיעה הארוכה.

היום נסענו את כל הדרך מבנד באורגון ועד לעיר הנהדרת Spokane שבמדינת וושינגטון. זוהי הנסיעה הכי ארוכה שהייתה לנו עד כה והיא לא כוללת נקודות עניין בדרך…

מתחילים בנסיעה ארוכה צפונה על כביש 97 באורגון עד לגבול עם מדינת וושינגטון שבעצם נקבע בחלקים אלו לאורך נהר הקולומביה המרשים. הנוף נהיה מדברי יותר ככל שמצפינים כשברקע רואים את הפסגות המושלגות הגבוהות של רכס הרי הקסקדים: ה- Sister's הקרובות לבנד, הר ג'פרסון, הר Hood הגבוה ביותר באורגון והצפוני שבה המתנשא מעל לנהר הקולומביה. ככל שמתקדמים לכיוון הגבול עם וושינגטון רואים גם את פסגות הקסקדים שצפונית לנהר- הר סנט הלנה ואולי אולי גם הר ריינר…(לא בטוחה שזיהיתי נכון). מראה רמת המדבר והפסגות מאוד יפה.

IMG_6950

IMG_6949

והגענו לחציית נהר הקולומביה…

IMG_6954

בדמיוני חשבתי שוושינגטון כולה ירוקה וקרירה (היא הרי ממש נוגעת בקנדה), אז מסתבר שחלקה הדרומי שממזרח להרי הקסקדים הוא מדברי, שומם, מאובק מאוד והרבה פחות יפה מהחלק שדרומי לנהר הקולומביה. מזל שהחלטנו להגיע ישירות לעיר Spokane וללון בה 2 לילות. העיר Kennewick היא העיר הגדולה שבדרכנו והיא נראית חביבה, אבל כל האזור נמצא בתוך מעין אבק תמידי (כך נראה לי, כי יש תמרור שהעיד על אבק צפוי באזור). פספסנו אפשרויות עצירה טובות שהיו לעצירה, אכילה והתרעננות וכך מצאנו את עצמנו יוצאים מהעיר הגדולה כשלפנינו כמעט ואין אף מקום ראוי לעצירה עד ליעד הסופי לנסיעה Spkane. אבל צריך לאכול משהו… אז מצאנו את עצמנו נכנסים לאחד המקומות שכוחי האל בהם ביקרנו עד כה, באמצע המדבר הדרומי של וושינגטון המזרחית (שבצד המערבי בארה"ב לא להתבלבל), אני לא זוכרת את שם המקום, אבל המקום היחיד שהיה פתוח בו ביום ראשון הוא כמובן- Subway, אוי ווי. נראה לי שיש יותר סניפי Subway בארה"ב מאשר כל רשת מזון אחרת.. הבנים בחרו שם אכול חטיף צ'יפס, יוני נמנע בכלל ואני בחרתי סנדוויץ' (אלא מה?). טוב, המשכנו והפעם עצירה יחידה רק להתרעננות ב- rest area לצד אגם Sprague, כחצי שעה לפני ספוקיין, שם אופנוענים יוצאי הצבא האמריקאי מחלקים קפה (לא משהו, אבל אין תלונות) ועוגיות תמורת תרומה עבור יוצאי צבא בוגרי מלחמות וויטנאם, עיראק ואפגניסטן (Veterans). הם היו נחמדים, האבק שבאוויר כבר נעלם, המדבר פינה את מקומו חזרה לנוף היערות והרגשנו את ספוקיין מתקרבת. המצב רוח מצוין.

ובאמת תוך זמן קצר הגענו לעיר ה"אמיתית" הראשונה מאז סן פרנסיסקו. המלון שלנו נמצא ב- Spokane vally, שזו רשות מקומית נפרדת מספוקיין, אבל צמודה. מלון מצוין של רשת מלונות חדשה יחסית- My Place. תמורה מעולה לעלות נמוכה.

יום ב 01.08.16

בוקר טוב מספוקיין, וושינגטון. ישנו מצוין במלון שעד עכשיו הוא השילוב הכי טוב של פונקציונליות, איכות החדר ותמורה עבור המחיר. את ארוחת הבוקר אכלנו  בחדר והכנו במטבחון הקטן שלנו. היום החלטנו להישאר עוד יום בעיר כדי לנוח מעט ולצבור כוחות לקראת המשך הנסיעה. אז התארגנו בבוקר בצורה רגועה והחלטנו על מספר מקומות בעיר לבקר בהם. התחלנו מפארק Manito היפה. הפארק מחולק לכמה אזורים, יש בו אגמים,  גן וורדים, ועוד גנים של פרחים אחרים, גן יפני קטן, אך יפה וגן שעשועים סופר מגניב. טיילנו בין הגנים והילדים ניצלו יום ללא נסיעות כדי לפרוק אנרגיה, לרוץ ולשחק תופסת עם הממטרות שבפארק.

IMG_6977

IMG_6982
IMG_6985

הגן שעשועים מחולק לאזור יבש ואזור רטוב שהיינו רק חולמים עליו בגני שעשועים בישראל החמה. כאן הקיץ הוא קצר, אך יש היכן להתקרר. מפארק Manito  עברנו למרכז העיר לראות את המפלים של ספוקיין שנמצאים ממש במרכז העיר. הדאון טאון הוא מגניב וכייף לספוג קצת אווירה של עיר אמיתית, גם אם לא גדולה. עלינו על הרכבל שיוצא מהפארק Riverfront במרכז וממנו יש תצפית מצוינת על המפלים. הילדים ממש אהבו את הרכבל. לאחר מכן הסתובבנו בפארק ואכלנו ארוחת צהריים מאוחרת באחד מהמרכזים המסחריים.

IMG_7010

IMG_7020

IMG_7035

IMG_7036

לפני שחזרנו למלון עברנו דרך רחוב שבו אמורות להיות מספר מבשלות בירה ומקומות בילוי, אבל שילוב של נסיבות גרם לנו להמשיך ישירות למלון ולא לעצור: לילדים אין סבלנות ואין רצון לבלות במבשלת בירה, היה חמש אחר הצהריים והכל עוד היה סגור, הילדים בדיוק נרדמו באוטו. לא מתאים. אז דאגנו לכביסה בחדר, יוני קפץ לקניית אוכל זריזה, ארוחת ערב חפוזה בחדר ולישון. מחר ממשיכים מזרחה.

יום ג 02.08.16

היום נפרדים ממדינת וושינגטון, בה היינו בצורה חפוזה ביותר. אנחנו עוזבים את המלון ונוסעים מזרחה. תוך פחות מחצי שעה אנחנו כבר במדינת איידהו, שרצועה קטנה ממנה מפרידה בין מדינות וושינגטון ומונטנה המזרחית יותר. בדרך אנחנו מחליטים לעצור בעיירה הסופר מקסימה Coeur d'Alene. זה המקום לגלות סוד: יש לי חולשה ל- Google maps ובזמן ההכנה של הטיול הזה הסתכלתי כמעט על כל המקומות שידעתי שנעבור בהם דרך Google street view, אז ידעתי מראש שהעיירה הזו היא חמודה, אבל אין כמו מראה live כדי להתרשם באמת. אני אפילו ידעתי על רחוב ספציפי כל כך יפה לגדות האגם, עם בתים אמריקאים מרשימים והבטחתי לעצמי שניסע להציץ עליו. אבל לפני השיגעונות שלי, החלטנו לחלץ רגליים באזור בעיירה שנקראה Tubs Hill, כשמה כן היא, גבעה לא גדולה במרכז העיירה על גדות האגם, היא מעין שמורה קטנה של טבע שהמסלולים בה יוצאים מפארק עירוני יפהפה בסמוך לאגם ולמרינה ובו מדשאות רחבות, אזור לפיקניק, מגרשי ספורט וכמובן גן שעשועים שגם בו משחקים עם מזרקות. אכלנו כאן ארוחת בוקר מאוחרת ויצאנו למסלול. המסלולים הם פשוטים, אך המראה הנשקף מהם לעבר חופים נסתרים של האגם פשוט מקסים. יש מפרצונים קטנים ואליהם מגיעים תושבים מקומיים, במיוחד בני נוער בחופש גדול שמוצאים סלעים לקפוץ מהם למים, משפחות שבאות לבלוי בחוף וסתם כאלה שרוצים לשוטט או לרוץ בגבעה. מקום מקסים. אנחנו לא הלכנו רק לאורך הצוקים הנושקים למים, אלא גם פנימה ועלינו לראש הגבעה.

IMG_7053

IMG_7089

IMG_7095

IMG_7106 IMG_7107

לאחר שסיימנו את המסלול עלינו לרכב והמשכנו בנסיעתנו (דרך הרחוב היפה) מזרחה לעבר מדינת מונטנה. היעד שלנו היום הוא חווה בלב עמק יפה במונטנה כדי קצת לשבור שגרת נסיעות ומלונות בדרך לפארק הגליישר. רק שההגעה לשם ארכה יותר מהמשוער, כי במקום לסמוך על הדרך המהירה ביותר שגוגל מפות הציעו לנו, בחרתי בדרך אחרת, אשר חלק לא מבוטל ממנה הוא דרך עפר. וכך כמעט 20 ק"מ נסענו על דרך עפר בתוך יער עבות כשבאמצע הדרך גוגל הודיעו לנו בשמחה ברוכים הבאים למונטנה. היתרונות בנסיעה הזו היו: לא היה משעמם וראינו מספר איילות ועופרים בדרך (לצערי לא הספקנו לצלם, תצטרכו להאמין לי). שווה.

בסוף דרך העפר התחברנו לכביש סלול והגענו תוך זמן קצר לעיירה Thompson's Falls. העיירה פיצית ומצאנו בה מקום שווה לארוחת ערב מוקדמת (איכשהו פסחנו על ארוחת צהריים). המקום נקרא Minnie's Cafe וזה בעצם דיינר. אני לא מצליחה להבין למה הם קוראים למסעדות כאן קפה, הדבר הכי פחות טוב בתפריט והכי פחות נפוץ מבין ההזמנות הוא הקפה, אשר לרוב יהיה פשוט פילטר. המנות שלנו היו ענקיות וטעימות. כולנו יצאנו שבעים והיה כיף. על אף שאני חייבת לציין שמסעדות אמריקאיות לא מצטיינות בתפריט בריא במיוחד. ואני לא פריקית של אוכל בריא, אבל בואו נאמר שאין בתפריטים שלהם דבר אחד ויחיד שיכול להיקרא בריא. כמעט הכל מאוד שמן או מאוד ממותק, מטוגן ומוקרם. לבטן ים- תיכונית זה קצת יותר מידי.

IMG_7141

שבעים ומרוצים הגענו לחווה הקרובה לעיירה. הבית יפה ומרשים, אבל מלא בפוחלצים (בכלל הבנו שצייד זה דבר מאוד אהוב כאן באמריקה). החווה נמצאת לגדות נהר ויש לה חצר נהדרת ונמצאות בה פרות ולאמות. המארחים היו מאוד נחמדים, אך ההרגשה היתה מעט מוזרה כיוון שהיינו האורחים היחידים וזהו גם הבית הפרטי שלהם.

IMG_7183 IMG_7186

יום ד 03.08.16

בבוקר פינקו אותנו בארוחת בוקר של פנקייקים וסלט פירות. לילדים אפילו הכינו בצורה של מיקי מאוס. סביב שולחן האוכל נמצא גם פוחלץ שלם של דוב שחור, חבוש בכובע ליצן שיושב בראש השולחן (?WTF) יצאנו עם המארחת להאכיל את הלאמות ונפרדנו לשלום מהחווה.

IMG_7196

IMG_7206

אנחנו צריכים להגיע היום לKalispel, העיירה שממנה נצא מחר לפארק הגליישר. קיבלנו המלצה מעולה לעבור בדרך בשמורת ה- Bison Range, לא הבנתי איזה סוג של שמורת טבע זו, אבל היא לאומית והיא כלולה בכרטיס הכניסה השנתי שרכשנו ב-Crater lake. מדובר על מעין שטח ענק שגידרו אותו לטובת שמירת מגוון החיות, שבו נוסעים עם הרכב בתוך השמורה וצופים בחיות. מלבד החיות הנופים הנשקפים מהדרך מאוד יפים, במיוחד מהחלק אשר הוא חד-כיווני לנסיעה וסגור כאשר מתחילים השלגים. אז ראינו איילים ואיילות, אנטילופה, הרבה ביז'ונים, את הכבשים המיוחדות של ההרים עם הקרניים הארוכות (Bighorn sheep), אבל לא דובים… מעט אכזבה. בגדול מומלץ מאוד למי שמגיע לאזור ויש לו שעתיים פנויות.

IMG_7230

IMG_7251

IMG_7261 IMG_7264

IMG_7283

המשכנו מכאן בנסיעה לכיוון צפון-מזרח דרך נופים יפים ואגם גדול שנקרא Flathead…

IMG_7296

ובסוף הגענו לקליספל. המלון הוא Super 8 שהיה בסדר גמור, פחות טוב מה- My place בספוקיין ויותר יקר, אך אין מה לעשות. ככל שמתקרבים לשמורות הטבע הגדולות והפופולריות, מחירי הלינה מאמירים ולכן מזמינים מעט פחות טוב. הספקנו לעשות קניות וללכת למסעדה שנמצאת בכל מקום אליו אנחנו מגיעים Applebee's עם מנות טעימות והילדים נהננו, אך כמעט אין כלום לצמחונים…(כלומר לי).

לפני השינה קצת ארגנו את הציוד והלכנו לישון נרגשים מאוד. מחר אנחנו נכנסים לפארק הלאומי גליישר (Glacier), אמור להיות אחד המקומות היפים בטיול. על הזמן שלנו בגליישר אכתוב בפוסט הבא. לילה טוב.

מפת המסלול