מסורת יהדות ספרד וצפון אפריקה היא להשכים קום בחודש אלול, להגיע לבית הכנסת ולהרבות בתפילות תחת השם הכולל "סליחות". חודש הרחמים והסליחות נפתח בחום כבד השנה. השרב לא פסח על בירת הסיורים של מדריכי "הסליחות" ואלו מצטופפים להם בין בתי כנסת וסמטאות בעיר העתיקה בירושלים ובשכונות הנחלאות.
סיורי הסליחות הפכו נפוצים במיוחד בשנים האחרונות, מעין חיבור בין החילוניות הישראלית אל המסורתיות והדתיות שנשמרות להן בשכונות בעל עבר קהילתי עשיר בירושלים: שכונת מחנה ישראל של היהודים המרוקאים, שכונת הבוכרים, שכונת סוכם שלום שאוכלוסה בעיקר על ידי יהודים תימנים ושכונות רבות נוספות.
הפופולריות של סיורי הסליחות מייצגים בעיני את הרצון של האנשים ללמוד ולחוות את ההסטוריה האישית שלהם דרך עינים של אדם אחר, המדריך, בעזרת סיפורים הדומים לסיפור המשפחתי שלהם. לראות את העלייה ארצה, את השכונה של פעם, את משחקי הילדים ברחוב ולהרגיש את ישראל הישנה.
תופעת החילוניות שנלוותה להקמת מדינת ישראל, ולתנועות הציוניות הסוציאליסטיות היתה כה חזקה. כאשר בגרו הילדים של עולי צפון אפריקה בשנות החמישים ונתקלו בחילוניות, היה להם קשה לסווג עצמם לקבוצה כזו או אחרת, למעשה הבחירה בחילוני או דתי היתה להם זרה. דניאל בן סימון מתאר את התחושה במאמר שכתב תחת הכותרת דתי או חילוני בשנת 1999:
"נתקלתי לראשונה בחילוניות הישראלית בזמן שירותי הצבאי. לראשונה מאז עליתי לישראל, התוודעתי לישראלים אחרים, מערים גדולות, מקיבוצים וממושבים, שהיו רחוקים מהיהדות כרחוק מזרח ממערב. ביום כיפור הזמינו אותי כמה מחברי החיילים להצטרף אליהם למשחק קלפים. ההצעה ניחתה עלי כמכת ברק. דחיתי אותה בנימה מתנצלת, והסברתי שבכוונתי להתפלל בבית הכנסת של הבסיס. פניו של אחד מהם לבשו הבעה של לעג: "מה קרה לך? אתה דתי או משהו כזה?" לא ידעתי מה להשיב, והסברתי שזה מהבית."
סיורי הסליחות הם למעשה חיבור בין ילדי הדור הראשון בישראל מקרב יוצאי צפון אפריקה שנותנים דגש מתחדש למסורתיות, ואל החזרה אל בית המשפחה, לצד הכמיהה לחקר האישי המשפחתי של הנוסטלגיה בשכונה שבה גדלו. זו למעשה גם הפופולריות של המחזה בוסתן ספרדי בסיורי הסליחות. המדריכים עושים שימוש רב בטקסטים שכתב נשיא המדינה יצחק נבון, על ימי ילדותו בשכונת אוהל משה הספרדית של שנות השלושים. כמובן שסיורי הסליחות לא נבנו עבור יוצאי עדות ספרד בלבד, הקהל שמגיע לסיורים הוא מגוון מאוד בחברה הישראלית, אבל ישנה התחושה כי המלכד את הקהל הוא הרצון לבחון מהי זהות יהודית חילונית, זהות יהודית מסורתית ומהי היהדות של הורינו וסבינו בישראל של פעם.
חצר שכונת בית דוד
בסיור נפגשים המטיילים עם דמויות עבר, מנהיגים, אנשי רוח ורבנים חשובים. שכונת בית דוד, הוקמה בשנת 1873 והיתה לשכונה הרביעית בתהליך היציאה מחומות ירושלים על ידי היהודים החל משנת 1860. במונחים של היום, החצר והמבנה שסביבה לא יוגדרו כשכונה אולי כבניין. בשכונה זו התגורר הרב קוק, שהיה הרב האשכנזי הראשון בישראל וגדול הרבנים שהתווה את דרכה של הציונות הדתית.
סיורי הסליחות מגיעים לשיאם בביקור בבתי כנסת שונים על פי העדות ובמפגשים עם תושבים בחצרות וברחובות. הפופלריות של הסיורים הפכה גם למטרד בקרב תושבי השכונות, קבוצות רבות, דוחק, ועדי עובדים המארגנים סיורים בכמויות, מדריכים המשתמשים במכשירי הגברה, כל אלו פוגעים בייחודו של הסיור ומפריעים לתושבים.
הסבר יפה על חודש אלול ופיוטי הסליחות על ידי ד"ר עדן הכהן.
אקווה שעונת הסליחות, כפי שמוכר חודש אלול בענף תיירות הפנים, יעבור בכבוד הדדי בין המדריכים ובהתחשבות מלאה בתושבי השכונות במוקדי הסיורים המרכזיים בירושלים ובצפת.